בואו נדבר על הסיבה שמנורות החימום הישנות לחדרי אמבטיה תמיד נכשלות בתפקידן. רובן משתמשות בשיטת חימום רגילה, שבה הן מנסות לחמם את האוויר. אך בחדר אמבטיה עם אדים רבים, הלחות חודרת לחלקים החשמליים של המנורה. במהרה, החוסמים של המנורה נהרסים, החיבורים נקורים, והמנורה כבר לא עובדת. זה מעצבן, ולמען האמת, זו שיטה מיושנת. לכן אנו עוברים לשימוש במנורות חימום באמצעות גלי אינפרא-אדום, שהן עמידות למים. היתרון של גלי אינפרא-אדום הוא שהם אינם מנסים לחמם את האוויר בחדר. במקום זאת, הם שולחים גלים אלקטרומגנטיים שפוגעים ישירות במגבת או בעור שלכם. החום מרגיש מיידי – גם אם החדר קר מאוד, ברגע שאתם נוגעים במגבת, היא כבר חמה. אנו משתמשים במנורות עם גלים קצרים, כיוון שהם חודרים ישירות דרך הבד. אין צורך לבזבז אנרגיה על חימום התקרה; החום מגיע דווקא למקום שבו אתם צריכים אותו. אך הסוד האמיתי נמצא בדרגת העמידות של המנורה למים. זו דרך אחרת לומר עד כמה המנורה יכולה למנוע חדירת מים אליה. בגלל האדים והמים, מנורות זולות הן למעשה “פצצות מתקתקות” שעלולות לגרום לקצר חשמלי. אנו משתמשים בחוסמים חזקים ובמעטפות עמידות ללחות. כך החלקים הפנימיים של המנורה נשארים יבשים, ואין צורך לדאוג שהחומרים החשמליים ייהרסו. יש כמובן חיסרון אחד: מכיוון שהמנורות האלו סגורות היטב כדי למנוע חדירת מים, הן קצת כבדות יותר. ומכיוון שהן מורכבות כיחידות סגורות, אי אפשר פשוט להסיר את המכסה ולתקן חוטים שנפגעו. אם משהו נשבר, צריך להחליף את כל היחידה. זה נשמע כמו בעיה, אך זו עסקה הוגנת עבור מנורה שלא תפסיק לעבוד אחרי שני חורפים. בנוסף, החשבון החשמלי שלכם יודה לכם – אתם משתמשים בהרבה פחות אנרגיה, כיוון שהחום מופנה ישירות למקום הנכון. רק דבר אחד: ודאו שמפסק החשמל שלכם יכול לעמוד בעלייה הפתאומית בצריכת האנרגיה כשהמנורה מתחילה לעבוד. אחרי שהיא תתחיל לעבוד, כל הבעיות ייעלמו.