כיצד למנוע מחיממת האמבטיה להפוך למקור סכנה
בואו נהיה כנים: אמבטיות הן סיוט עבור מכשירים אלקטרוניים. יש שם אדים בכל מקום, והמים פוגעים בכל משטח אפשרי. זו בעצם סביבה אידאלית לקיום קצרים. אם אתם מתכננים להתקין חיממה באמצעות קרינה אינפרא-אדומה, הבעיה האמיתית נמצאת בנקודת החיבור בין הלהבה לבין מקור החשמל.
הבעיה עם המוצרים “זולים”
הזכוכית הקוורץ שמרכיבה את הלהבה עצמה אינה מוליכה חשמל – זה בסדר. הסכנה האמיתית נמצאת בנקודות החיבור. אנו משתמשים במחסמים קרמיים עמידים בפני חום בקצוות הלהבה, כדי למנוע מהזרם לחדור למסגרת המתכתית.
יש אנשים שמנסים לחסוך כסף על ידי שימוש בפלסטיק. זו טעות גדולה. הפלסטיק מתעוות כשהוא נחם, מה שגורם לפגיעה באטימות ולחדירת לחות לנקודות החיבור החשמליות. זה לא טוב כלל.
התמודדות עם הלחות
אנו משקיעים הרבה מאמץ באטימות של נקודות החיבור. הכל חייב להיות טוב ואטום. למה? כי אם יש פער, הלחות תتراכמה סביב האלקטרודות, וכך החיממה תפסיק לעבוד.
ובבקשה, בדקו את החוטים של החיממה. אם החוטים אינם עמידים בפני חום ומים, האדים יפגעו בהם. יום אחד תלחצו על המתג – והחיממה תפסיק לעבוד.
האיזון הנכון
החלק הקשה הוא שאי אפשר פשוט לעטוף את כל המכשיר בפלסטיק אטום. אם תעשו זאת, הלחות תישאר בתוך המכשיר, או שהחוטים הפנימיים יינזקו.
זו מעין מלחמה תמידית בין שמירה על המכשיר מפני לחות לבין אפשרות שהמכשיר יוכל לנשום. אנו פותרים זאת על ידי שימוש בממברנות הידרופוביות. ניתן לחשוב עליהן כעל “כביש חד-כיווני” – הן מונעות מהמים לחדור, אך מאפשרות ללחץ האוויר להתאזן.
דבר אחרון
אפשר להשתמש בחומרי בידוד הטובים ביותר בעולם, אך אם החיבורים של המכשיר אינם טובים, כל זה לא יעזור.
יש לחבר את שלדת החיממה לצינור הקרקע. זה חיוני. כך, אם האטימות נפגעת, הזרם יגיע מיד למפסק, ולא יגרום לחיממה להפוך למקור סכנה. אל תוותרו על חוט הקרקע – זו הרשת הבטיחות שלכם במקרה שהלחות תנצח.