כיצד למנוע מחיממי האינפרא-אדום בחדר האמבטיה להפוך למקור סכנה התקנת חיממי אינפרא-אדום בחדר אמבטיה היא דבר שדורש זהירות רבה, אם לא עושים זאת כראוי. יש שם אדים רבים, מים שטופלים, וחשמל – כל אלו נמצאים באותו מרחב קטן. זו לא שילוב טוב. הבעיה הגדולה ביותר היא הנקודה בה הזכוכית של החיממה נפגשת עם החיבורים החשמליים. שם בדרך כלל נוצרות בעיות. התמודדות עם הלחות האדים הם מסוכנים – הם מגיעים לכל מקום והופכים את המשטחים למוליכים חשמליים יותר מהנדרש. אנו משתמשים בזכוכית קוורץ איכותית, שמסייעת בחסימת החשמל, אך קצוות הצינור הם הנקודות החלשות. כדי למנוע מהלחות לחדור לחוטים החשמליים, אנו משתמשים בחומרי בידוד מסוג סיליקון או חרסינה בעלי עמידות גבוהה בפני חום. אם החיבורים אינם אטומים, עלולה להיווצר קצר חשמלי. לכן אנו מבצעים בדיקות לחץ חשמלי על המכשירים האלו. אנו רוצים לוודא שהבידוד עובד גם כאשר המכשיר נמצא בסביבה לחה מאוד. הציוד הנכון עבור חיממי מראות, אנו משתמשים בחיממי אינפרא-אדום בעלי גלי אור קצרים. זה נוח, מכיוון שהם מחממים את האדם עצמו, ולא את כל האוויר בחדר. אך הבטיחות אינה תלויה רק בנורה עצמה. אנו נמנעים משימוש במעטפות פלסטיק זולות – הן נשברות לאחר מספר חודשים של שימוש. במקום זאת, אנו משתמשים באלומיניום או פלדה חסינת חום. הטריק הוא לחבר את מסגרת המראה למערכת הקרקע. אם החוטים נשברים ונוגעים במעטפת, מערכת הקרקע תפעיל את המפסק מיד. זו דרך פשוטה להבטיח בטיחות. האיזון בין חום לבטיחות קל לרצות להשתמש בהספק חשמלי גבוה כדי לקבל חום “מיידי”. נורה בהספק 250 וואט קלה לבידוד. אך כשמעלים את ההספק ל-500 וואט, המצב נהיה מסוכן. החום העודף עלול לפגוע בחומרי הבידוד, ולגרום להם להיות שבירים עם הזמן. כשהחיבורים נשברים, עולה הסיכון לקצר חשמלי. הפתרון? יש לאפשר לחום לצאת מהמכשיר. יש לאפשר לחיבורים לנשום, כדי שהם לא יישברו. וחשוב מאוד – יש להשתמש בכבלים עמידים בפני חום. אין דבר גרוע יותר מריח של כבלים שנמסים בחדר אמבטיה קטן.